מי הייתה ציפורה בתנ'ך?

תשובה

ציפורה בתנ'ך הייתה אשתו של משה ובתו של יתרו, כהן מדיין. כאשר ברח משה ממצרים לארץ מדין, הוא פגש את שבע בנותיו של יתרו, אשר התקשו להשיג מספיק מים לצאן (שמות ב). באזור זה, השוקתים להשקיית עדרים היו מונופולים על ידי כמה רועים שמנעו מבנותיו של יתרו גישה לשקתות. משה סייע לנשים בכך שהרחיק את הרועים כדי להשקות את עדריהם. ציפורה הייתה בין האחיות שנעזרו במשה.

ציפורה ואחיותיה החזירו את משה אל אוהליהם לפגוש את אביהם, כהן מדיין, שחיבב את משה. משה הסתפק להישאר שם במדיין (שמות ב, כא). משה התחתן מאוחר יותר עם ציפורה והחל בחיים חדשים. ציפורה ילדה בן. משה קרא לו גרשום, שם שנשמע כמו המילה העברית שפירושה שם נכרי. שמו של גרשם היה תזכורת לכך שמשה היה זר וחי בין זרים. לימים נולד לציפורה בן נוסף בשם אליעזר (שמות יח, ד).

בהמשך ספר שמות ישנו קטע מוזר הנוגע לציפורה. משה ואשתו נוסעים למצרים כי אלוהים אמר למשה להוציא את בני ישראל משעבוד (שמות ג). בדרך עוצרים משה וציפורה בפונדק, וה' פוגש שם את משה רבנו, מבקש להרוג אותו. כשהיא קלטה שמשה נתון בסכנת חיים, ציפורה לוקחת אבן חדה ומולת את בנה. היא לוקחת את עורלת בנה, ונוגעת בה ברגליו של משה, היא משמיעה את האמירה החידתית, בוודאי אתה חתן דם בשבילי! (שמות ד, כ'ה). הפעולה שלה עבדה. לאחר התערבותה של ציפורה, ה' השאיר את משה לבדו. התנ'ך אינו מסביר במפורש מדוע רצה ה' להרוג את משה, אבל זה היה כנראה בגלל שמשה לא ערך את טקס ברית המילה. ברית המילה הייתה סמל חשוב של ברית אברהם, והיעדר ברית המילה יסמן אדם כמנותק מעמו של אלוהים (בראשית יז:9-14). שהזנחה של משה רבנו את ברית המילה לבנו הייתה עלבון לאלוהים, כאילו הוא אומר שהוא ומשפחתו לא באמת שייכים לאלוהים. כיצד יכול משה להיות מנהיג יעיל של עם אלוהים אם הוא היה מפר את הצו הברור של אלוהים?

דברי ציפורה למשה מעוררים תמיהה, אך הטקסט מסביר שהיא אמרה 'חתן דם', בהתייחסות לברית מילה (שמות ד,כג). נראה שציפורה כעסה על כך שנאלצה לקיים את הטקס, שהיה צריך להסתיים על ידי משה. זמן מה לאחר המקרה הזה, שלח משה את ציפורה ואת שני בניו חזרה למדיין להתארח אצל אביה של ציפורה (ראה שמות יח:2–3).