מי היה המלך יהורם / יורם בתנ'ך?

תשובה
בתנ'ך יש שני מלכים המכונים המלך יהורם/יורם. הראשון היה בנו של המלך יהושפט, והוא שלט בממלכת יהודה הדרומית משנת 853 עד 841 לפנה'ס. המלך השני יהורם היה בנו של אחאב המלך הרשע, והוא שלט בממלכת ישראל הצפונית משנת 852 עד 841 לפנה'ס. השם
יורם היא צורה מקוצרת של
יהורם . מסבך את העניינים הוא העובדה ששני יהורמים היו גיסים זה לזה.
יהורם בן יהושפט היה בן 32 כשהחל למלוך, והוא מלך ארבע שנים עם אביו ועוד שמונה שנים לבדו ביהודה (מלכים ב' ח, טז–יז) - בסך הכל שתים עשרה שנים. למרות יהושפט היה מלך טוב וירא שמים, יהורם לא הלך בדרכו של אביו. הוא נישא לעתליה, בתו של המלך אחאב (ואחותו של בנו של אחאב, יורם), והוא הפך לשליט רשע. אבל, למרות רשעותו של המלך יהורם, אלוהים שמר את בריתו עם דוד ונמנע מלהשמיד את יהודה (מלכים ב' ח:19).
למרבה הצער, רחמיו של אלוהים לא השפיעו על התנהגותו של יהורם. הוא הוביל את ממלכתו לעבודת אלילים ולזימה, והוא גרם גם לאדום וגם ללבנה למרוד ביהודה (דברי הימים ב':8, 11). אז אלוהים שלח הודעה באמצעות אליהו הנביא שמכיוון שיהורם הוביל את העם לחטא, תהיה התקפה הרסנית על ביתו של יהורם ויהורם עצמו ייפגע במחלת מעי חשוכת מרפא (פסוקים 14-15). כחלק ממשפטו של אלוהים, תקפו הפלשתים והערבים את יהודה, פלשו אליה ונשאו את כל הסחורה שנמצאה בארמון המלך, יחד עם בניו ונשותיו. לא נשאר לו בן מלבד אחזיהו הצעיר (פסוק יז). המחלה הרגה את יהורם באופן מבעית ומייסר בגיל 40. העם לא התאבל על המלך הרשע הזה (פסוקים יח-כ).
יהורם השני (או יורם), בן אחאב, תפס את כס מלכות ישראל בשנה השנייה למלכות גיסו ביהודה, והוא היה מושחת באותה מידה. בהחלט הייתה לו דוגמה גרועה באביו. אחאב הפך את העם לעבודת אלילים, והוביל אותם מאלוהים האמיתי של אבותיהם לעבודת האל של אשתו איזבל, הבעל. אחאב התנגש באופן מפורסם עם אליהו בהזדמנויות רבות, ושלטונו הרשע הוביל לעונשו של אלוהים על כל הארץ בצורה של בצורת של שנים. ההשלכות של בחירותיו של אחאב נשאו בשלטון בנו. אחאב השתלט בעבר על מואב ואילץ את העם לשלם מס, אך כאשר יורם תפס את כס המלוכה, מרד מואב, ואילץ את יורם להיכנס למלחמה (מלכים ב' ג':4–5).
המלך יורם קרא לעזרה במערכה מיהושעפט מלך יהודה ומלך אדום, והצבאות המשולבים יצאו בצעדה דרך המדבר לעבר מואב (מלכים ב' ג, ח). בדרך, נגמרו להם המים. יהושפט ערך בירור וגילה שאלישע, נביא אלוהים ויורשו של אליהו, נמצא בקרבת מקום. אלישע הובא לפני המלכים, ויורם ביקש עזרה מאלוהים. אלישע רצה לסרב ליורם, אך הוא הסכים לעזור למען יהושפט (פסוק 14). בכוחו של אלוהים, מילא אלישע אפיק נחל יבש במים עבור החיילים, והוא גם הבטיח שאלוהים ימסור את מואב בידיהם (פסוקים 15-18). הנבואה התגשמה, ומואב ברח לפני ישראל (פסוקים 20–27).
למרות הנס הזה והניצחונות בקרבות שלאחר מכן העניק אלוהים, המלך יורם המשיך בדרכיו הרעות. למרות שהביא לסיום פולחן הבעל בישראל, הוא דבק בחטאי ירבעם (מלכים ב ג, ג), ופטירתו הייתה בטוחה. יורם נפצע בקרב עם הארמים (מלכים ב' ט:15). אלוהים ציווה על יהוא בנו של יהושפט להרוס את כל בית אחאב (מלכים ב' ט, ו-י). יהוא ציית, ולאחר שהתעמת עם יורם, הוא ירה ביורם בין הכתפיים בחץ (פסוק 24). לרוע המזל, יהוא הפסיק לציית לאלוהים לאחר שחיסל את משפחתו של אחאב. המלך יהוא הפך לעוד שליט חסר שהמשיך להוביל את עם ישראל לחטא (פסוק 31).