מי היה המלך אסא בתנ'ך?

תשובה



אסא היה צאצא של דוד והמלך השלישי של ממלכת יהודה הדרומית. הוא שלט ארבעים ואחת שנה (מלכים א' ט'ו, י) ועשה את הטוב והישר בעיני ה' אלוקיו (דברי הימים ב', י'ד, ב). התיאור המקראי על שלטונו של אסא מפורט במלכים א 15 ובדברי הימים ב' 14–16.



אסא הפך למלך יהודה בשנת העשרים למלכותו של ירבעם מישראל (ירבעם היה המלך הראשון של ממלכת ישראל הצפונית לאחר חלוקת הממלכה). אביו של אסא, אביה, עשה הרבה רע בעיני אלוהים ושלט רק שלוש שנים. גם סבו של אסא, רחבעם, עשה הרע בעיני אלוהים. אבל המלך אסא הנהיג רפורמה; הוא הסיר את המקדש הזכרי זונות, חתך עמודי אשרה, ואף הדיח את סבתו מתפקידה כאם המלכה בגלל מעורבותה בפולחן אשרה (מלכים א' ט'ו:12–13; דברי הימים השניים י'ד:3, 16). אסא גם ציווה על עמו ללכת אחרי ה' (דברי הימים ב' י'ד:4). מלכים ראשונים ט'ו:14 אומר, למרות שהוא לא הסיר את הבמות, לבו של אסא היה מסור לה' כל חייו (ראה גם דברי הימים ב' ט'ו:17).





יהודה היה בשלום עם אומות הסביבה במשך עשר שנים בתקופת שלטונו של אסא (דברי הימים ב' י'ד:1). דברי הימים השניים 15 מתארים תקופה שבה עזריה, נביא, אמר לאסא שאם הוא מחפש את ה', אלוהים יהיה איתו. זה עודד את אסא להסיר אלילים ולתקן את המזבח בבית המקדש של ה'. הוא כינס את העם להקריב לה': הם כרתו ברית לבקש את ה' אלוקי אבותיהם בכל לבבם ונפשם. כל אשר לא יבקשו את ה' אלוקי ישראל היו מותרים, קטן כגדול, איש או אישה. הם נשבעו לה' בקול תרועה רמה, בצעקה ובחצוצרות וקרנות. כל יהודה שמחו על השבועה כי נשבעו אותה בלב שלם. הם חיפשו את אלוהים בשקיקה, והוא נמצא על ידם. אז ה' נתן להם מנוחה מכל עבר (דברי הימים השניים ט'ו:12–15).



אסא בנה את הערים המבצרות, ויהודה נהנתה מתקופה של שגשוג (דברי הימים ב' י'ד:6–7). כאשר יצא זרח הכושי לעשות מלחמה נגד יהודה, קרא אסא לאלוהים לעזרה. ה' הכה את הכושים לפני אסא ויהודה. הכושטים ברחו, ואסא וצבאו רדפו אחריהם עד גרר. נפלו כמות כה גדולה של כוסית עד שלא יכלו להתאושש; הם נמחצו לפני ה' וכוחותיו. אנשי יהודה הוציאו כמות גדולה של שלל (דברי הימים ב' י'ד:12–13).



לרוע המזל, בשנת השלושים וחמש לשלטונו של אסא, הוא עשה כמה טעויות. כאשר באשה מלך ישראל ביצר את רמה כדי לבודד את שטח יהודה, כרת אסא הסכם עם בן הדד מלך ארם. ההסכם היה יעיל בעצירת ישראל, והיהודה לקחו אספקה ​​מרמה ובנו את גבע ומצפה, אך ההסכם עם ארם לא היה נעים לאלוהים (ראה מלכים א' ט'ו:16–22; דברי הימים ב ט'ז:1–10) . חנני, הרואה, ביקר את אסא והזכיר לו את הדרך שבה כבש ה' את הכושים. הוא ייסר את אסא על שסמך על בן-הדד במקום על אלוהים. אולם במקום להתחרט על חטאו, אסא כעס; במקביל החל לדכא חלק מעמו (דברי הימים ב טז, י). במשך שארית מלכותו של אסא, ממלכתו הייתה במלחמה.



בשנת השלושים ותשע למלכותו של אסא, הוא חלה במחלת כף רגל קשה, אך הוא הסתכל רק אל הרופאים לעזרה ולא אל אל (דברי הימים ב' טז:12). בשנת ארבעים ואחת למלכותו מת אסא ונקבר בכבוד רב.

למרות סיום שלטונו פחות אידיאלי, אסא נחשב למלך אלוהי וטוב. בנו, יהושפט, ירש אותו ומלך עשרים וחמש שנה. יהושפט היה גם שליט ירא שמים, הלך בעקבות אביו ומחפש את ה', אך הוא גם כרת בריתות מטופשות עם מי שלא הלך אחר ה' (דברי הימים ב' 19:1–3; כ':31–33, 20:35– 21:1). חיי המלך אסא הם דוגמה לכולנו לכמה קל להיסחף מה'. אסא החל את שלטונו במחויבות חזקה לאלוהים, אך ככל שחלפו שנים התערערה מסירותו והביאה לצרות מיותרות.