מי היה אדם בתנ'ך?

תשובה



אדם היה האדם הראשון שהתקיים אי פעם (בראשית א':27; א' לקורינתיים ט'ו:45). הוא נברא על ידי אלוהים כבן האדם הראשון והוצב בגן העדן שתוכנן בדיוק עבורו (בראשית ב':8, 10). אדם הוא אבי האנושות כולה; כל בן אדם שהיה קיים אי פעם הוא צאצא ישיר של אדם, ודרך אדם ירש כל אדם טבע חוטא (אל הרומים ה':12).



אלוהים דיבר על כל דבר אחר ביקום לקיום (בראשית 1). אבל ביום השישי אלוהים עשה משהו אחר. הוא ירד בעפר ויצר את אדם מהחימר (השם אדם קשור אליו אדם , המילה העברית לאדמה או לאדמה). אלוהים נשף את נשימתו שלו לתוך נחיריו של האדם, והאדם הפך לנפש חיה (בראשית ב, ז). נשימת אלוהים היא המפרידה בין בני האדם לבין ממלכת החיות (בראשית א' 26–27). החל מאדם, לכל אדם שנברא מאז יש רוח אלמוות כמו לאלוהים. אלוהים ברא ישות כל כך דומה לו, שהאדם יכול היה לחשוב, לשקף, להבין ולבחור בנתיבים שלו.





האישה הראשונה, חוה, נוצרה מאחת מצלעותיו של אדם (בראשית ב':21–22). אלוהים הציב אותם בעולמו המושלם, עם הגבלה אחת בלבד: אסור להם לאכול מעץ הדעת טוב ורע (בראשית ב':16–17). האפשרות של אדם לא לציית צריכה להיות נוכחת, כי ללא יכולת הבחירה הזו, בני האדם לא יהיו חופשיים לחלוטין. אלוהים ברא את אדם וחוה כיצורים חופשיים באמת, והוא אפשר להם לעשות בחירה חופשית לחלוטין.



בראשית ג' מפרט את התיאור של בחירתו של אדם לחטוא. גם אדם וגם חוה לא צייתו לצו אלוהים ואכלו מהעץ שה' אסר עליו (פסוק 6). באותו מעשה אחד של אי ציות, הם הביאו את החטא ואת כל ההשלכות שלו לתוך עולמו המושלם של אלוהים. דרך אדם, החטא נכנס לעולם, ויחד עם החטא בא המוות (בראשית ג':19, 21; רומים ה':12).



אנו יודעים שאדם היה אדם ממשי, לא אלגוריה, מכיוון שהוא מכונה אדם אמיתי בכל שאר התנ'ך (בראשית ה':1; הרומים ה':12–17). לוקס, ההיסטוריון הגדול, מתחקה אחר השושלת של ישוע כל הדרך חזרה לאיש האחד הזה (לוקס ג':38). בנוסף להיותו אדם אמיתי, אדם הוא גם אב הטיפוס לכל בני האדם שיבואו. נביאים, כמרים ומלכים, שנולדו עם טבע חטא, היו כולם ילדיו של האדם הראשון. ישוע, יליד בתולה וללא חטא, הוא האדם השני (הראשונה לקורינתים 15:47). האדם הראשון הביא חטא לעולם; השני הביא חיים (יוחנן א':4). ישוע, האדם השני שלנו, מציע לידה חדשה (יוחנן ג':3) עם טבע חדש וחיים חדשים לכל מי שמאמין (השני לקורינתים ה':17; יוחנן ג':16–18). אדם איבד את גן העדן; ישוע יחזיר את זה.