מה הייתה רוח הזנות בהושע ד' יב?

תשובה

הושע ד' יב מאשימה נגד ישראל האשמה חזקה ומדויקת: עמי שואל פיסת עץ, ומטה ההליכה שלהם נותן להם אורקלים. כי רוח זנות הוליכה אותם שולל, והם עזבו את אלוהיהם לשחק בזונה. מדוע אלוהים יגיד שלישראל יש רוח של זנות (רוח זנות, נ'ב)?

תווית פרובוקטיבית זו ניתנת לעובדי אלילים. קראנו שבני ישראל שואלים פיסת עץ. במילים אחרות, בני ישראל התייעצו עם אלילי עץ. הם השקיעו כלכלית ביצירת האלילים האלה או בבקשת אחרים לתת עצות מאלילים. עובדי אלילים אלה לא נאמנו באלוהים מכיוון שהם שילמו כדי לקיים מערכת יחסים עם אלים אחרים. אנשי אלוהים צריכים להיות נאמנים לו; לרדוף אחרי אלים אחרים זה לנאוף רוחני.

רוח הזנות יכולה להיות התייחסות פואטית לרצונה של ישראל לעסוק בעבודת אלילים. עם זאת, יש קשר אמיתי בין עבודת אלילים לעולם הרוח: הם הקריבו קורבנות לשדים, שאינם אלוהים - אלים שלא הכירו (דברים ל'ב, יז). יש רוחות, דמוניות בטבען, שמתמקמות כאלים בעולם הזה ודורשות פולחן. רוח הזנות יכולה להיות ישות מילולית שהובילה את ישראל שולל.

הושע ד' 13 ממשיך לשרטט את הבעיה: הם מקריבים על ראשי ההרים ומבערים על הגבעות, מתחת לאלון, צפצפה וטרבינת, כי טוב צלם. לכן בנותיכם זונות, וכלותיכם נואפות. הזנות הרוחנית של ישראל כללה הקרבת קורבנות לאלי שקר. זה היה בניגוד לחוק האל שציווה להקריב קורבן רק ליהוה בבית המקדש בירושלים. סגידה לאלים אחרים כללה לעתים קרובות זנות ממשית, חטא מיני שבני ישראל נצטוו להימנע ממנו.

מילים כה חזקות מאלוהים באמצעות הושע הנביא נועדו לגנות את עבודת האלילים ולקרוא לישראל לחזור בתשובה. אלוהים הציע סליחה ושיקום אפילו למי שהיו כל כך רשעים. הושע עצמו שימש דוגמה לחסדו של אלוהים: אשתו גומר לא נאמנה בו, אך הוא שיקם את יחסיו עמה (הושע א':2; ג':1-5). באותו אופן, אלוהים היה מוכן לשקם את יחסיו עם עמו שסטו לעבודת אלילים.

הושע י'ד, הפרק האחרון של הספר, מגלה את רצונו של ה' בעמו: שובו ישראל אל ה' אלוהיך כי מעדתם בגלל עוונכם (הושע י'ד, א). גם פסוק 4 מעודד, אני ארפא את כפירתם; אני אוהב אותם בחופשיות, כי כעסי הפך מהם. פסוק ז' מתאר באופן פואטי ישראל משוקמת לעתיד: ישובו וישכו בצל שלי; הם יפרח כדגן; הם יפרחו כמו הגפן.

למרות הסוררות של ישראל אחרי רוח של זנות, ברור שרצונו של ה' היה להשיב את עמו, לקרוא להם לחזור בתשובה ולקשר מחודש. ההצעה האדיבה הזו לחוטאים עדיין מורחבת ליחידים כיום באמצעות ישוע המשיח. הוא הציע סליחה על חטא והזדמנות למערכת יחסים עם אלוהים לכל מי שבוטח בו (יוחנן ג':16; אפסים ב':8-9).