מה הפירוש של משל הכישרונות?

תשובה

מתיו, בפרקים 24-25, מתעד את לב החמלה והאהבה של האדון המשולבים בקדושה בלתי מעורערת. חלק זה בכתובים, לרבות משל הכישרונות, מהווה אזהרות אחרונות, נבואות ועידוד לעמו ישראל לפני יציאתו. הוא, שהוא האדון שלהם, עוזב לתקופת זמן לא ידועה. הוא מאציל להם את האחריות, כסדרנים, לדאוג לממלכתו. משל הכשרונות, מתי כ'ה:14-30, רושם עליהם את כובד האחריות הזו ואת ההשלכות החמורות של הזנחה בהבנת ויישום הוראותיו. יש גם מסר לכל האנושות.

אם הכישרונות הם כישרונות של זהב, הערך של מה שהפקיד הפקיד בידי הסדרנים יהיה גבוה מאוד, במיליוני דולרים. מכיוון שהאדון משתמש רק במונח 'כישרונות' עלינו להניח כמה הנחות, אך נראה סביר להניח שבעל הכשרונות, האיש הנוסע לארץ רחוקה, היה אדם אמיד. הוא מפקיד את עושרו בידי שלושה גברים שהופכים לסדרנים של כספו. אחד מקבל חמישה כישרונות. אחר מקבל שני כישרונות. דייל שלישי מקבל כישרון אחד. כל אחד מקבל סכום כסף משמעותי. מדובר בדיילים האמונים על הטיפול בכסף. על הדיילים להכיר את אישיותו ואופיו של אדונם. הוא מצפה מהם להכיר אותו מספיק טוב כדי ליישם את הרוח כמו גם את אות הוראותיו. אלה שכן מתוגמלים בשפע. האחרים זוכים לשיפוט חמור. הסכום שניתן מבוסס על יכולתו של כל דייל. השניים הראשונים מבינים את רוח ומכתב ההוראות ואת אופיו של אדונם. שניהם משתמשים במשאבים על ידי 'מסחר' כדי להשיג רווח. כל אחד מהם מרוויח 100 אחוז. פחד וחוסר אמון באדונו מניעים את המנהל השלישי. הוא קובר את הכסף באדמה ומחזיר את הסכום המקורי. הדיילים הרווחיים זוכים לשבחים, מקבלים אחריות מוגברת ומוזמן להיכנס לשמחת אדונם. הדייל חסר האמון ננזף, נדחה ונענש.

יש להבין את היישום של משל זה בהקשר של המסר של מתי 24-25. זה קודם מסר לעם ישראל שיחיה באחרית הימים לפני ה'. האמירה, במתי כ'ד:13, 'אך מי שיחזיק מעמד עד הסוף, ייוושע', היא הצהרת מפתח. זו השריד המאמין שתקבל את הבטחת המלכות. במתי 24:32-34, האדון אומר, 'עכשיו למד משל על עץ התאנה; כאשר ענפו עוד רך, ויוציא עלים, אתם יודעים כי הקיץ קרוב: כך גם אתם, כאשר תראו את כל הדברים האלה, דעו כי הוא קרוב, אפילו בדלתות. באמת אני אומר לכם, הדור הזה לא יעבור עד אשר יתקיימו כל הדברים האלה'. אלה יהיו בחיים כשהוא ישוב ויבינו והאמינו באדונם. האפליקציה לעם ישראל היא גרפית ורלוונטית. אלה שמאמינים בו יזכו לתגמול בממלכתו. הבסיס לתגמול יהיה הניהול שלהם על משאביו שהופקדו בידיהם. מי שחושש ואינו מאמין יידחה ויישפט.

יש גם יישום אוניברסלי לכל האנושות. מרגע בריאת האנושות, כל אדם הופקד על משאבי זמן ועושר חומרי. כל מה שיש לנו בא מאלוהים ושייך לו. אנחנו אחראים להשתמש במשאבים האלה כדי שיעלו בערכם. כנוצרים, יש לנו בנוסף את המשאב היקר מכולם - דבר אלוהים. אם אנו מאמינים ומבינים אותו, ומיישמים את דברו כמנהלים טובים, אנו מהווים ברכה לאחרים והערך של מה שאנו עושים מתרבה. אנו אחראים לאלוהים על השימוש במשאביו.