מהי הרמטיזם?

תשובה
הרמטיקה היא דת אזוטרית המבוססת על כתביו כביכול של הרמס טריסמגיטוס, שפירוש שמו הוא הרמס, גדול שלוש פעמים ביוונית. סביר להניח, הרמס טרסמגיסטוס לא היה אדם היסטורי. הדמות נחשבת למיזוג של האל היווני הרמס והאל המצרי תות'. מספר עובדות מצביעות על כך ששני האלים הללו הם שם נרדף או משולבים בצורה כלשהי ובעלי תפקידים דומים בפנתיאון היווני והמצרי. הרמס טריסמיסטוס היה אלוהות של כתיבה, קסם, אסטרולוגיה ואלכימיה. התנ'ך אינו מזכיר הרמטיזם, אך הוא כן מגנה את סגידה לאלים מלבד האל האמיתי האחד (דברים ד':15–24; א' לקורינתיים י':1).
הרמטיזם מתיימר להיות פילוסופיה עתיקה שקודמת לכל הדתות וממנה נובעות כל הדתות. מאמינים כי הרמס שלוש פעמים-גדול הוא אלוהות עתיקה הקשורה לשושלות המוקדמות ביותר של מצרים. על מקדש אסנה, לתות, יש כתובת האומרת, תות, הגדול, הגדול, הגדול, שאולי הוא המופע הראשון של השם הגדול שלוש פעמים. מסורות יהודיות מסוימות מלמדות שאברהם נלמד על ידי הרמס, וכמה סופרים נוצרים בעבר האמינו שהרמס טריסמיסטוס היה נביא אלילי שניבא את בוא הנצרות. הכתבים המיוחסים לו, נקראים ה
הרמטיקה אוֹ
קורפוס הרמטי הם פסאודפיגרפיים - כלומר, הם נכתבו על ידי מישהו אחר מלבד המחבר לכאורה. אוסף זה של טקסטים חוכמה על האלוהי, הקוסמוס, התודעה, הטבע, האלכימיה והאסטרולוגיה מתוארך לסביבות המאה הראשונה לספירה. חסידי ההרמטיזם בימי קדם היו אלכימאים וקוסמים או מכשפים.
כיום, תלמידי הרמטיקה ותורת הנסתר מאמינים שקיימת ספרייה סודית המכילה את ארבעים ושניים הטקסטים החיוניים של הרמס טרסמגיסטוס שהם מעין הגביע הקדוש של החוכמה העידן החדש. פילוסופים אחרים של העידן הניו-אייג'י טענו כי לימדו אותם על ידי הרמס טרסמגיסטוס כשהם במצב טראנס. המיסטיקן אדגר קייס טען שהרמס טריסמגיסטוס היה מהנדס מהעיר האבודה אטלנטיס שעזר בבניית הפירמידות של מצרים. רוחניים אחרים קראו לו גלגול חדש של תות'.
נראה שמאפיין מרכזי של הרמטיזם הוא החיפוש אחר חוכמה או ידע סודי. מסיבה זו, ומכיוון שההרמטיות והגנוסטיקה עלו לפופולריות במהלך אותו עידן, שתי המערכות מתבלבלות זו בזו. אין ספק שיש משהו מפתה ברעיון שאיפשהו בחוץ יש כספת חבויה או ספר סודי שמסביר את כל תעלומות החיים ופותח דלתות לתחום אחר של חוכמה. אולם, לפי המקרא, החכמה אינה מופרשת למעטים נבחרים שיש להם מפתח לדלת סודית; אלא, החכמה חופשית לכולם (משלי ח). חכמתו של אלוהים היא עמוקה ובלתי ניתנת לחקר (רומים י'א:33), אך הוא נדיב לתת אותה למי שמבקש אותה ממנו (יעקב א':5). חוכמתו של אלוהים היא גבוה מעל לתפיסתם של החכם והמלומד, ואלוהים בוחר לתת אותה לאלה המאמינים, ולא לאלה המנסים להשיגה במוחו ובשאיפה (לקורינתיים א' 20-21). כי יהודים דורשים אותות והיוונים מבקשים חוכמה, אבל אנו מטיפים למשיח הצלוב, אבן נגף ליהודים, ואיוולת לגויים, אבל למי שנקרא, יהודים ויוונים כאחד, למשיח כוחו של אלוהים וחוכמת אלוהים (1). קורינתיים א':22–24).