מה ההבדל בין כוהנים ללויים?

תשובה

הלויים היו שבט בני ישראל מצאצאי לוי, אחד משנים עשר בניו של יעקב. הכוהנים של ישראל היו קבוצה של אנשים מוסמכים מתוך שבט הלויים שהיו להם אחריות על היבטים של פולחן המשכן או המקדש. כל הכהנים היו אמורים להיות לוים, לפי ההלכה, אבל לא כל הלויים היו כהנים.

כהנים היו קיימים לפני הלויים במובן כללי. לדוגמה, אנו רואים לראשונה את תפקידו של כהן בבראשית י'ד:18 בתקופתו של אברהם, הרבה לפני שנולד לוי. מלכיצדק היה מלך העיירה סאלם, שלימים הפכה לירושלים. גם מלכיצדק נאמר ככוהן לנצח (תהילים 110:4; ראה עברים ו:20; ז:17). לאומות פגאניות היו גם כמרים לפעילותן הדתית. יתרו, חותנו של משה, היה הכהן של מדיין (שמות ג, א; יח, א).

כאשר קיבלו היהודים את תורת משה בסיני, נתן ה' פקודות לגבי כהונה רשמית לישראל. הכוהנים יהיו גברים משבט לוי וחייבים לעמוד בכישורים פיזיים וגילאים מסוימים כדי לשרת. בנוסף, הם היו צריכים להישאר נקיים מבחינה טקסית כדי לבצע את חובותיהם לפני אלוהים קדוש. הכוהנים שימשו כמתווכים בין בני ישראל לאלוהים. הם היו אלה שהקריבו קורבנות בעלי חיים למען העם. רק הכוהנים הורשו להיכנס אל הקודש במשכן ומאוחר יותר לבית המקדש. תיאור מפורט יותר של הכהונה הלוית ניתן למצוא במאמרנו מה הייתה הכהונה הלוית?

בין הכוהנים הלויים הללו היה הכהן הגדול. הכהן הגדול הראשון היה אהרן, אחיו של משה. בניו וצאצאיהם היו אמורים לשמש ככהנים גדולים לעתיד של עם ישראל (שמות כ'ט). רק לכהן הגדול הותר להיכנס לקודש הקודשים במשכן ובמקדש, וזאת רק פעם בשנה ביום הכיפורים. תיאור מפורט יותר של עבודתו של הכהן הגדול ניתן למצוא במאמרנו מה היה תפקידו המקראי של הכהן הגדול?

עזרא, ממנהיגי היהודים שחזרו מבבל, היה כהן לוים (נחמיה יב, א). זכריה ואליזבת, הוריו של יוחנן המטביל, היו שניהם לוויים צאצאי אהרון (ראה לוקס א':5). זכריה היה כומר, אבל בנו, יוחנן, גם הוא לוי, היה נביא, לא כומר.

בזמן שירותו הארצי של ישוע, הכהונה היהודית החזיקה בכוח רוחני ופוליטי רב. למעשה, הכוהנים הראשיים היהודים היו מעורבים בגזר דינו של ישוע למוות.

לאחר תחייתו של ישוע, המאמינים חיים כעת תחת ברית חדשה שבה כל הנוצרים הם כוהנים: אבל אתם עם נבחר, כהונה מלכותית, אומה קדושה, נחלתו המיוחדת של אלוהים, כדי שתכריזו על שבחיו של מי שקרא לכם. מתוך החושך אל האור הנפלא שלו (1 פטרוס ב':9). איננו זקוקים עוד למתווך ארצי בינינו לבין אלוהים, משום שישוע הקריב את הקורבן האחרון בשמנו ומשמש כמתווך שלנו (עברים י':19–23; א' טימותיאוס ב':5).

את התפקיד היהודי של הכהן הגדול ממלא כעת ישוע, המשמש ככוהן הגדול שלנו. הקורבן של ישוע סיים את הצורך שלנו בהקרבה מתמשכת. רוח הקודש מנחה ומייעצת אותנו.

הכהונה הלוית הייתה חלק ממערכת הברית הישנה של קורבנות. זה התגשם בישוע, ואנחנו נמצאים כעת תחת הברית החדשה. אין עוד מנדט מקראי לכמרים. לכל חסיד של ישו יש גישה לאלוהים, ללא קשר למין, גזע או שבט (עברים ז':11–28; אפסיים ג’:11–12; קולוסים ג’:11).