מהי אלמוות מותנה?

מהי אלמוות מותנה? תשובה



שימו לב, כמשרד, האתר דוחה אלמוות מותנה / תנאי / השמדה. אנו באמת ובתמים מאמינים שהגיהנום יהיה עונש נצחי מודע לכל מי שמת ללא אמונה בישוע המשיח. עם זאת, אנו מאמינים כי אלמוות מותנה היא נקודת מבט תקפה שנוצרי יכול להחזיק. בשום מובן אין אלמוות מותנה כפירה ובשום מובן אין להתרחק מבעלי תנאי כמי שאינם אחים ואחיות במשיח. חשבנו שכדאי להחזיק מאמר המציג בצורה חיובית אלמוות מותנה, מכיוון שתמיד טוב לאתגר את נקודות המבט שלנו, מה שמניע אותנו להמשיך ולחפש בכתבי הקודש כדי לוודא שהאמונות שלנו נכונות מבחינה תנ'כית.



אלמוות מותנה או תנאי, בקיצור, הוא הרעיון שלא כולם יגדלו בני אלמוות - רק הניצולים יחיו לנצח. אלמוות מותנה כתווית הפכה פופולרית במאה התשע עשרה בשל יכולתה לתאר בצורה הוליסטית יותר תפיסה שהרבה נוצרים מכירים בתור השמדה.





באופן מסורתי, רוב הנוצרים האמינו שאלו שמתים בחוסר אמונה יגדלו בסופו של דבר בני אלמוות ויחיו לנצח בגיהנום כדי לסבול ייסורים נפשיים ופיזיים לנצח כעונש על חטאיהם. עם זאת, המתנים מאמינים שאלוהים יעניק אלמוות וחיי נצח רק למי שעומד בתנאי של אמונה מושיעה במשיח. כל השאר - הלא נושעים - יסבלו מוות שני, בלתי הפיך, יאבדו לנצח ויפסיקו להתקיים במודע.



המתנים מאמינים שהתנ'ך מלמד שבני אדם היו בני תמותה מאז הנפילה. במצבו שנפל, האדם אינו מסוגל לחיות לנצח ונידון למות אלא אם אלוהים יתערב בכך שהוא נותן לו אלמוות. בבראשית ג':22–23, אלוהים מגרש את אדם וחוה מהגן כדי שלא יוכלו לקחת גם מעץ החיים ולאכול, ויחיו לנצח. אבל בהתגלות כ'ב:2 הגישה לעץ החיים משוחזרת - אבל רק לתושבי ירושלים החדשה. תומכי האלמוות המותנית מאמינים שהאבודים אכן יקומו לתחייה, אבל לשיפוט, לא לחיים (יוחנן ה':29). רק אלה המכוסים בדמו של המשיח יקומו בני אלמוות, בלי יכולת למות עוד (לוקס כ':35–36); רק אלה שנעשו כשירים לרשת את מלכות אלוהים יהפכו לבלתי נשכחים ולבני אלמוות (הראשונה לקורינתים ט”ו:50, 53). לפיכך, אלמוות וחיים מתמשכים מותנים בישועה. האבודים לא יחיו לנצח, לפי התנאים.



חלק בלתי נפרד מכל השקפות האורתודוכסיות של הכפרה הוא רעיון ההחלפה. בכפר על חטאינו, ישוע תפס את מקומנו, סובל ממה שהיינו סובלים אחרת. מתנייניסטים טוענים, אם כן, הגיוני שמה שמשיח נשא בשמנו הוא הגורל המצפה למי שמסרב למתנתו. העדות המקראית היא שעבודת הכפרה החלופית של המשיח הייתה שלו מוות . פאולוס אומר כי המשיח מת למען רשעים (רומים ה':6) וכי למותו יש חשיבות ראשונה במעלה (הראשונה לקורינתיים ט'ו:3). את עובדת המוות הגופני החלופי של ישו מלמדים גם פטרוס (פטרוס א' 3:18) ומחבר העברים (עברים י':10). מתניינים טוענים שלפיכך הקם האבוד חייב ממש למות פעם שניה: אם בפנים גְסִיסָה ישוע תפס את מקומנו, איך אפשר לומר שהעונש על חוסר אמונה הוא נצחי חַיִים בגיהנום? אם ישוע מת במקומם של חוטאים, אז הגורל המצפה למי שדוחים אותו הוא המוות, לא החיים.



המתנים מצביעים הלאה על הקטעים הרבים בתנ'ך המבטיחים מוות והרס לרשעים. אלוהים נתן את בנו יחידו לא כדי שהמאמינים יימלטו מייסורים נצחיים אלא כדי שלא יאבדו (יוחנן ג':16). פאולוס אומר, שכר החטא הוא מוות - לא לחיות לנצח בייסורים (רומים ו':23). ישוע אומר לנו במתי 10:28 לפחד מאלוהים שיכול להרוס גם את הנשמה וגם את הגוף בגיהנום. הוא אומר במתי ז':13-14 שהדרך הצרה והקשה מובילה לחיים, בעוד שהנתיב הרחב והקל מוביל להרס. במשל של ישוע על החיטה והעשב, העשבים נשרף או נכלה (מתי י'ג:30) באש, אשר ישוע מפרש כמשמעותו שהרשעים יושלכו לכבשן אש (פסוקים 40-42). זוהי רמז למלאכי ד, ​​א-ג, המבטיח שהרשעים יצטמצמו באש לאפר מתחת לרגלי צדיקים. פטרוס אומר שבדין סדום ועמורה לחורבן על ידי שרפתן לאפר, הוא עשה אותן דוגמה למה שעומד לקרות לרשעים (פטרוס ב':6). תושבי סדום ועמורה נשרפו. לפיכך, רשעים לא יחיו לנצח בחורב; הם יושמדו כליל.

ישנם טקסטים אחרים שצוטטו לעתים קרובות כאתגרים לאלמוות מותנית, אך לטענת בעלי תנאי הם תמיכה טובה יותר להשקפתם. לדוגמה, ישעיהו 66:24 מדבר על אש בלתי ניתנת לכיבוי ותולעים בלתי מתות שאוכלות גופות. תומכי האלמוות המותנית מציינים שגופות הן מתות, אינן חיות, וכי במקומות אחרים בכתובים אש בלתי ניתנת לכיבוי ונבלות בלתי ניתנות לעצירה כלות לחלוטין (יחזקאל כ':47–48; ירמיהו יז:27; עמוס ה:6; דברים כ'ח:26; 7:33). יתר על כן, ישעיהו אומר שהגופות הללו יהיו מתועבות (NET) לצדיקים החיים, אותה מילה המשמשת את הרשעים בדניאל יב:2, המבטיחה שרק צדיקים יזכו לחיי נצח. אותה הבטחה מובאת במתי 25:46, שם העונש הנצחי חייב להיות נצחי עיר בירה עֲנִישָׁה. המתנים מאמינים שמסקנה זו מאושרת על ידי פאולוס ב-2 תסלוניקים 1:9, האומרת כי עונשם של הרשעים יהיה חורבן נצחי. הם טוענים שעונש נצחי וחורבן נצחי אינם מרמזים על פעילות מתמשכת יותר מאשר ישועה נצחית וגאולה נצחית מרמזים על הצלה או גאולה מתמשכים בעברים ה':9 ו-9:12. המתנים טוענים גם שהייסורים הנצחיים באגם האש בהתגלות 20:10 אינם מילוליים אלא דימויים שיוחנן ואלוהים מפרשים כסמל למוות השני (התגלות כ':14; כ'א:8).

המסורתיים והתנאים אינם צריכים להתחלק כאחים ואחיות במשיח בנושא זה. בין אם הגורל הנצחי של אלה שמתים בחוסר אמונה הוא עונש נצחי מודע או הרס שנמשך לנצח, זהו גורל לפחד. המסר של הבשורה זהה, לא משנה איזו הבנה של הגיהנום נכונה: ישוע מציל!

להלן הסבר מבוסס וידאו על אלמוות מותנה: https://www.youtube.com/watch?v=C-dT4-zjwlQ



Top