מהי התהום?

תשובה

המילה תהום פירושו פשוט חור עמוק - כה עמוק עד שהוא נראה חסר תחתית או בלתי ניתן למדידה. המילה משמשת לעתים קרובות בהקשרים מודרניים כדי לתאר את הים.

בתנ'ך ובתיאולוגיה היהודית, התהום היא לרוב התייחסות מטפורית למקום של רוחות רעות. לפעמים התהום מצטיירת כחור עמוק או חסר תחתית באדמה. זהו הרקע לשימוש בברית החדשה. גירסת המלך ג'יימס מתרגמת בדרך כלל את המונח היווני תהום כבור ללא תחתית (למשל, התגלות ט:2).

בלוקס 8, ישוע הוציא את לגיון השדים מאדם, והם הפצירו בישו שוב ושוב שלא יצווה עליהם ללכת לתהום (פסוק 31). התהום היא ללא ספק מקום שהשדים חוששים ממנו ומנסים להימנע ממנו.

בהתגלות מספר פעמים אנו רואים את התהום כמקום כליאה לרוחות רעות:

התגלות 9:1–3, 11 - המלאך החמישי תקע בשופר, וראיתי כוכב שנפל מהשמים אל הארץ. הכוכב קיבל את המפתח לפיר התהום. כשפתח את התהום, עלה ממנה עשן כמו עשן מתנור ענק. השמש והשמיים הוחשכו על ידי עשן התהום. ומן העשן ירד ארבה על הארץ וניתן להם כוח כמו עקרבי הארץ. . . . היה להם כמלך עליהם מלאך התהום, ששמו בעברית הוא עבדון וביוונית הוא אפוליון (כלומר, המשמיד).

התגלות 11:7 - עתה, כאשר [שני העדים] יסיימו את עדותם, החיה העולה מהתהום תתקוף אותם, ותגבר ותהרוג אותם.

התגלות 20:1–3 - וראיתי מלאך יורד מהשמים, בעל מפתח התהום ומחזיק בידו שרשרת גדולה. הוא תפס את הדרקון, אותו נחש עתיק, שהוא השטן, או השטן, וכבל אותו לאלף שנים. הוא השליך אותו לתהום, ונעל וחתם אותו עליו, כדי למנוע ממנו להונות את האומות עוד עד שיגמרו אלף השנים.

בכל המקרים הללו, התהום היא מקום לבלימת רוחות רעות. חוקרי תנ'ך רבים מאמינים שזהו אותו מקום שאליו מתייחסים ב-2 פטרוס ב':4 כגיהנום, שבו כמה רוחות רעות נמצאות בשלשלאות של חושך כדי שיוחזקו לשיפוט. המילה גֵיהִנוֹם הנה תרגום ליוונית אבנית , שניתן לחשוב עליו כעל הבור העמוק ביותר או החלק הנמוך ביותר של האדס .

ברור מהכתובים שלאלוהים יש כוח סופי על כל הרוחות הרעות. חלק מהשדים נשלחו לתהום והוחזקו שם בשבי, בעוד שאחרים נראים מסוגלים לנוע בחופשיות רבה יותר על פני כדור הארץ. בסופו של דבר, כל הרוחות הרעות יועברו לאגם האש, יחד עם כל הכופרים (ראה התגלות 20:10–15).