מה פירוש יחזקאל כ':25 כשאלוהים אומר, נתתי להם חוקים לא טובים?

תשובה



יחזקאל 20:25 ב-ESV קורא, יתר על כן, נתתי להם חוקים לא טובים וכללים שלפיהם לא יכלו לחיות חיים. למה שאלוהים יתן לבני ישראל חוקים לא טובים? האם אלוהים אומר שחלק מהפקודות, החוקים, החוקים והתקנות שנתן לבני ישראל בחוק הברית הישנה לא היו טובים?



כמו בכל קטע, חשוב מאוד ללמוד את ההקשר של יחזקאל כ':25. ביחזקאל כ' חוזרים האמירות הללו: נשבעתי להם (פסוקים ה, ו, 15, 23), נודע להם (פסוקים ה, ט), אני ה' אלוקיכם (פסוקים ה, ז, יב, יט). ), ואולם הם מרדו (פסוקים ח, יג, טז, כא). אלוהים מבהיר שהוא אלוהים ושהוא התוודע לבני ישראל. הוא עשה זאת על ידי הוצאתם מארץ מצרים ואל ארץ טובה ופוריה שהכין להם, חסך מהם את הזעם הראוי ונתן להם חוקים וחוקים. ראוי לציין שאלוהים מדגיש את נאמנותו, טובתו (המציאה חיים) ואת יכולתו להימצא ולהבין. ראוי לציין גם שאלוהים מדגיש את המרד שלהם ואת תועבות אבותיהם.





אלוהים ציווה על בני ישראל להשליך את המתועבים שעיניהם חוגגות בהם ולא להיטמא באלילי מצרים (יחזקאל כ, ז). הוא נתן להם כללים שמביאים חיים לצייתנים (פסוק יא). אלוהים נתן להם את השבת כאות לדעת שאלוהים מקדש אותם (פסוק יב). הוא ציווה אותם לא ללכת בחוקי אבותיהם ולא לשמור חוקים. וכן ציווה אותם שלא להיטמא באלילים (פסוק יח) ולשמור את השבת (פסוק כ).



ישראל הפרו את כל מצוותיו של אלוהים. הם עשו תועבות (יחזקאל כ, ד). הם מרדו באלוהים ולא היו מוכנים להקשיב. הם לא השליכו את הנתעבים שעיניהם התענגו עליהם, ולא נטשו את אליליהם (פסוק ח). הם לא הלכו בפסליו אלא דחו את חוקיו וחיללו את השבת (פסוקים יג, טז, כ'ד). לבם הלך אחרי אלילי עמים אחרים (פסוקים טז, כ'ד). הם מרדו ולא חיו לפי הכללים המביאים חיים (פסוקים כ'א, כ'ד). עיניהם נשואות אל אלילי אבותיהם (פסוק 24).



נראה כי יחזקאל כ'ה כ'ה הוא ההפך הגמור ממה שנאמר בפסוקים הקודמים. אלוהים חוזר שוב ושוב שהכללים שלו מביאים חיים ושבני ישראל לא חיו לפי הכללים האלה. אז על מה הוא מדבר כשהוא אומר שהוא נתן להם חוקים שלא היו טובים ושעל פיהם לא יכלו לחיות חיים?



כמה תרגומים אחרים מציגים את יחזקאל 20:25 אחרת:

אז נתתי להם חוקים אחרים שאינם טובים וחוקים שלא יכלו לחיות דרכם (נ'ב).

מסרתי אותם לגזירות ותקנות חסרות ערך שלא יובילו לחיים (NLT).

לכן גם נתתי אותם לחוקים שהיו לא טוב, ומשפטים שלא יכלו לחיות לפיהם (נק''ב).

הפסוק אומר שמכיוון שבני ישראל הפרו את חוקי אלוהים ועשו תועבות, כגון הקרבת בניהם (יחזקאל כ', כ'ו), אלוהים בעצם אמר, אני אתן לך לחוות את כל האומללות של איך זה לחיות תחת חוקים של אלים פגאניים.

הוויתור הזה של בני ישראל לגזירות חסרות ערך יהיה דומה למה שאנו רואים ברומים א':24, 26 ו-28: אלוהים נתן אותם בתאוות ליבם. . . . אלוהים מסר אותם לתשוקות משפילות. . . . אלוהים מסר אותם למוח מושחת (נסב).

כאשר אנו ממשיכים להתמרד בעקשנות באלוהים, להפר את פקודותיו, לבצע עבודת אלילים וכו', הוא לפעמים מאפשר לנו לחוות את ההשלכות של חטאנו. הוא מאפשר לנו לראות כיצד החטא הורס את חיינו. הוא מאפשר לנו להיות כמו האלילים שאנו סוגדים להם.

לסיכום, כשאלוהים אומר, נתתי להם חוקים שלא היו טובים וכללים שלא יכלו לחיות בהם חיים, הוא מצהיר כי בגלל שבני ישראל עיוותו את חוקי ה' (מתן ביכורים, למשל), אפילו ל- בנקודה של הקרבת ילדיהם הבכורים, אלוהים נתן אותם לכללים ולחוקים של אבותיהם ושל אומות האלילים מסביב. כללים אלה, שהובילו למוות, היו ההיפך מכללי אלוהים נותני חיים והיו שיפוט בפני עצמם.

מדוע אלוהים עשה זאת? למען יידעו כי אני ה' (יחזקאל כ'ו) ולמען תשמעו לי אחר כך ולא תחלל עוד את שמי קדשי במתנותיכם ובאליליכם (פסוק ל'ט). אלוהים רוצה את ליבנו, במאה אחוז. הוא רוצה שנדע שהוא זה שצריך לעבוד, כי הוא לבדו הוא אלוהים והוא לבדו יכול לתת לנו חיים.