מה אומר התנ'ך על עד שקר?

תשובה

עדות שקר מוזכרת פעמים רבות בתנ'ך, אך ורק כמשהו רע. לא תעיד עדות שקר על רעך הוא התשיעי מעשרת הדיברות שהחזיר משה אתו מפגישתו עם אלוהים בהר סיני (שמות כ, טז). עדות שקר, או הפצת דיווח כוזב, קשורה להיות ברית עם הרשעים (שמות כ'ג, א'), נכונות לעשות אלימות כלפי אחרים (תהלים כ'ז, יב), וזריעת מחלוקת בין אחים (משלי ו:19). התנ'ך קורא לשקר עדות שקר (משלי י'ד, ה) ומשווה אדם המעיד עדות שקר נגד חברו לנשק אלים (משלי כ'ה:18). שקרים פוגעים באנשים.

עד שקר הוא מי שעומד ונשבע בפני אחרים שמשהו לא נכון הוא נכון, במיוחד מתוך כוונה לפגוע במישהו אחר או להרוס לו את המוניטין. זה קרה לדוד (תהלים כ'ז:12), לישוע (מתי כ'ו:60; מרקוס י'ד:56) ולסטפן (מעשי השליחים ו:13). כאשר המלכה איזבל המרושעת רצתה לרכוש כרם לבעלה הזועף, המלך אחאב, היא העסיקה שני עדי שקר. נבות, הבעלים החוקיים של הכרם, ישב במקום מכובד ביום צום, אבל אז באו שני נבלות וישבו מולו והגישו נגד נבות תביעה בפני העם לאמור: נבות קילל גם את אלוהים וגם את המלך. .' אז הוציאו אותו מחוץ לעיר וסקלו אותו למוות (מלכים א' כא:יג). מה שאמרו הנבלות נגד נבות היה ממש לא נכון; הם הביאו עדות שקר ללא עונש ובברכת המלכה. כתוצאה מכך נהרג אדם חף מפשע. כאשר אדם צדיק ואויביו אינם יכולים למצוא דבר להאשים אותו, עדות שקר היא נשק נפוץ.

השקרים שסיפר עד שקר מגיעים מהלב האנושי החוטא - יחד עם רצח, ניאוף, חוסר מוסריות מינית, גניבה, לשון הרע ומחשבות רעות (מתי ט'ו:19). ישוע אמר שהאדם נטמא בדברים הרעים האלה שיוצאים מהלב. התרופה האפשרית היחידה ללב רע הנושא עדות שקר היא קבלת לב חדש וטהור, שיכול להינתן רק על ידי אלוהים (יחזקאל ל'ו:26). כאשר אדם שוכן ברוח הקודש, הוא יהיה כמו מעיין רענן או עץ פורה או גפן ניצני, מפוצץ בדברים טובים (יוחנן ז':38; תהילים א':1-6; יוחנן ט'ו:4-5) . הישן נעלם, והחדש תופס את מקומו (אפסים ד':22–24). למי שנמצא במשיח יש לב חדש המדבר אמת: כל אחד מכם חייב לדחות את השקר ולדבר אמת אל רעהו (אפסים ד'25). אדם הנושא עדות שקר נשלט על ידי הבשר ולא על ידי רוח אלוהים, ועליו לחזור בתשובה על החטא הזה ולפנות למשיח.

'יש שישה דברים שה' שונא, שבעה שהם תועבה לו... לשון שקר... עד שקר מוציא שקרים...' (משלי ו:16–19).