מה אומר התנ'ך על פחדנות או על היותו פחדן?

מה אומר התנ'ך על פחדנות או על היותו פחדן? תשובה



במבט ראשון, נראה שלתנ'ך יש מעט מאוד מה לומר על פחדנות. חלק מהתרגומים אפילו אינם מכילים את המילה, בעוד שבאחרים היא נמצאת רק פעם אחת בהתגלות כ'א:8, שבה הפחדן נידון לאש גיהינום יחד עם רוצחים ומכשפים. תרגומים אחרים משתמשים במילה חוֹשֵׁשׁ במקום המילה פַּחדָנִי , אבל האם יכול להיות שמילים אלו הן מילים נרדפות? אם כן, מה זה אומר עבורנו, שכולנו פחדו בזמן זה או אחר? האם אנחנו הפחדנים שעליהם מדבר ההתגלות כ'א:8?



ביוונית, המילה שתורגמה פחדנית בהתגלות כ'א:8 מרמזת על פחד וביישות. המילון גם מגדיר פחדן כמי שחסר לו אומץ לעשות דברים קשים, מסוכנים או לא נעימים. פחדן נרתע במודע ממצבים לא נעימים, עושה כל שביכולתו כדי להציל את עורו שלו - משעבד את עצמו לפחד. פחדנות קשורה לפעמים לחוסר מצפון: הרשעים בורחים אף על פי שאיש אינו רודף, אבל הצדיקים נועזים כאריה (משלי כ'ח, א'). לכתבי הקודש יש הרבה מה לומר על היותו עבד לפחד, והוא מכיל סיפורים על כמה אנשים אלוהיים שנכנעו לפחד.





פיטר הוא דוגמה טובה למישהו שפעם גילה פחדנות או שיעבוד לפחד. התכחשותו המשולשת של פטרוס לישו להציל את חייו חשפה פחד שעדיין נמסר לבני אדם ולא לאלוהים (לוקס כ'ב:54–62). מאוחר יותר, בתקופת הכנסייה הקדומה, החליט פטרוס פעם אחת להימנע מאכילה עם הגויים מתוך חשש למסיבת ברית המילה - המתייהדים (גלטים ב':11–13). הפחד שלו מביקורת מאחיו היהודים מנע ממנו לציית לאלוהים, שציווה עליו לקבל את הגויים לקהילת המאמינים, לאכול ולשתות איתם באופן חופשי (מעשי השליחים יא:1–17). למרות פחדנותו של פטרוס מדי פעם, ישוע אהב אותו והמשיך לקרוא לו תלמיד (לוקס כ'ב:31–32; יוחנן כ'א:15–22). עם הסליחה של ישוע ומתנת רוחו המקדשת, פטרוס למד לחיות חיים של אמונה ותעוזה רבה למרות התמודדות עם רדיפות (פטרוס א' 4:12–19; יוחנן כ'א:17–19).



יהושע היה האיש שהנהיג את ישראל בכיבוש כנען; בהינתן הקרבות הרבים שניצב בפניו וניצח, אף אחד לא יקרא לו פחדן. עם זאת, יהושע בוודאי נאבק בפחד, שכן ה' אומר לו שוב ושוב לא לפחד, להיות באומץ טוב וכו' (יהושע א' 9, 18; ח:1). זה היה עידוד נגד פחדנות שיהושע העביר לבני ישראל (יהושע י:25).



ישנם מקומות רבים בכתובים שבהם אלוהים אומר לעמו להיות חזקים ואמיצים. אל תפחד או מבוהל. . . כי ה' אלוהיך הולך איתך; לעולם לא יעזוב אותך ולא יעזוב אותך (דברים ל'א, ו). זו פקודה, לא הצעה. איך אלוהים יכול היה לצפות שלא נפחד? זה בגלל שהוא מבטיח לחזק אותנו ולהיות איתנו. כוחו ונוכחותו הם שלנו (טימותיאוס ב' א':7; תהילים ל'ז:27–28; מתי כ'ח:18–20). אולי לפעמים אנחנו משחקים פחדנים, ומשעבדים את עצמנו לפחד רק בגלל שאנחנו לא לוקחים את דבר אלוהים ברצינות; אנחנו לא מאמינים שהוא באמת איתנו או יחזק אותנו. למרות שזה טבעי לחוות פחד, אנו מצווים לא לתת לפחד לשלוט בנו; במקום זאת, עלינו לזעוק לאלוהי השלום, שהבטיח להיות איתנו ויעזור לנו בשעת צרה (פיליפים ד':5 ב–9; ישעיהו ל'א:12).



ישוע הוא הדוגמה הטובה ביותר שלנו להתמודדות עם הפחד מבלי לתת לו לשלוט או למנוע ממנו לציית לאלוהים (לוקס כ'ב:42–44). אם אנו ילדיו של אלוהים באמונה במשיח, איננו צריכים לחשוש מהגינוי המוזכר בהתגלות 21:8 (ראה אל הרומים 8:1). עם זאת, ההצהרה שפחדנים יישלחו לאגם האש מזכירה לנו שחיים מפחידים אינם סימן של תלמידו של ישו. עלינו לבוא אל אלוהים עם הפחדים שלנו, ולבקש ממנו להפעיל בתוכנו את שלוותו המושלמת (פיליפים ד' 6-7; תהילים 145:18). הוא רוצה שנבקש, והוא לא יאכזב אותנו (מתי ז':7–10; ישעיהו 41:10; ב' טימותיאוס ד':17; תהילים י'ח:32–34).



Top