מה אומר התנ'ך על ניאוף?

מה אומר התנ'ך על ניאוף? תשובה



המילה ניאוף קשור אטימולוגית למילה לִמְהוֹל , שפירושו להפוך משהו גרוע יותר באיכותו על ידי הוספת חומר אחר. ניאוף הוא זיוף נישואין על ידי הוספת אדם שלישי. ניאוף הוא פעילות מינית מרצון בין אדם נשוי לבין מישהו שאינו בן זוגו.



התנ'ך מתחיל את הוראתו על נישואין עם התבנית של אדם וחוה: איש ואישה אחת, בעל ואישה, מאוחדים על ידי אלוהים (בראשית ב':24, מרקוס י':7-9). נאוף אסור לפי הדיבר השביעי: לא תנאף (שמות כ, י'ד). העובדה שהאיסור נאמר בפשטות ללא הסבר מעידה על כך שמשמעות הניאוף הובנה היטב בזמן שנתן משה את החוק. הכתוב עקבי באיסור ניאוף.





למרות הבהירות של דפוס הנישואין המקורי והאיסור על ניאוף, האנושות החוטאת פיתחה דרכים לנסות לטשטש את קווי המוסר.



פוליגמיה היא אחת הדרכים שבהן איסור ניאוף נעקף במידה מסוימת. פוליגמיה איננה ניאוף מבחינה טכנית, אם כי היא מעיפה את התוכנית המקורית של אלוהים לנישואין. בברית הישנה, ​​פוליגמיה הותרה על ידי אלוהים אך מעולם לא אושרה על ידו. פוליגמיה לא נחשבה לניאוף מכיוון שלמרות שאדם שלישי (או אולי רביעי, חמישי וכו') נוסף לנישואין, הנשים הנוספות נכללו בנישואין כדין. פוליגמיסט שעסק בפעילות מינית עם מישהו אחר מלבד נשותיו החוקיות עדיין ניאף. מכיוון שפוליגמיה היא בדרך כלל בלתי חוקית במדינות מודרניות כיום, לא ניתן להוסיף אדם שלישי לנישואין באופן חוקי.



גירושין ונישואים מחדש הם דרך נוספת שעוקפת איסור ניאוף. אם לגבר נשוי יש רומן, הוא נואף. אולם אם יתגרש מאשתו ונשא את האישה השנייה, אזי הוא שומר על בסיסו החוקי. ברוב החברות המודרניות, זה הפך לנורמה.



ישוע שם את שתי האסטרטגיות הללו למנוחה: כל מי שמתגרש מאשתו ומתחתן עם אישה אחרת נואף (לוקס טז:18). וכן, כל המתגרש מאשתו ונשא אשה אחרת, נואף כלפיה. ואם היא מתגרשת מבעלה ונישאת לאדם אחר, היא נואפת (מרקוס י':11–12). לפי ישוע, גירושין אינם עוקפים את האיסור על ניאוף. אם גבר נשוי רואה אישה אחרת, חושק בה מינית, מתגרש מאשתו ומתחתן עם האישה השנייה, הוא עדיין נואף. מכיוון שקשר הנישואין נועד להימשך כל החיים, גירושין אינם משחררים את האדם מהאחריות להיות נאמן לבן הזוג המקורי. (בהערה קשורה, אנו מכירים בכך שבמקרים מסוימים הכתוב מתיר גירושין, וכאשר מותר להתגרש, מותר גם נישואים מחדש מבלי להיחשב נואף).

ישוע נשא את האיסור על ניאוף אפילו רחוק יותר מאשר תורת משה רבנו: שמעת שנאמר 'לא תנאף' אבל אני אומר לך שכל מי שמביט באישה בתאווה כבר ניאף איתה בלבו (מתי ה':27–28). לכן, גם אם אדם מנסה להימנע מניאוף באופן חוקי על ידי בקשת גט, הוא כבר אשם בגלל התאוות שבלבו שהניעה אותו לאמצעים כאלה. אם גבר מביא אישה אחרת לנישואין כדין, מה שהופך אותם לנישואים פוליגמיים, הוא עדיין אשם בניאוף בגלל התאווה שבלבו שהניעה אותו לשאת אישה אחרת. גם אם גבר או אישה פשוט מתמכרים למחשבות תאוותניות (פורנוגרפיה בעייתית במיוחד), אז הוא או היא נואפים גם אם מעולם לא מתקיים מגע פיזי מחוץ לנישואים. ההסבר הזה של ישו מונע את כל הניואנסים לגבי כמה רחוק מדי עם מישהו אחר מלבד בן זוג, והוא מונע את הצורך להגדיר מהו מין באמת. תשוקה, לא מין, היא סף הניאוף.

משלי ו' נותן כמה אזהרות חמורות מפני ניאוף, מתן תיקון והדרכה. . . שומר אותך מאשת רעך (פסוקים 23–24). סולומון אומר,
אל תתאווה בליבך ליופי שלה
או תן לה לרתק אותך בעיניה. . . .
אשתו של גבר אחר טורפת את חייך.
האם אדם יכול לגרוף אש לחיקו?
בלי שבגדיו ישרפו?
האם אדם יכול ללכת על גחלים לוהטות
מבלי שרגליו ייחרכו?
כך הוא השוכב עם אשת איש אחר;
אף אחד שנוגע בה לא יישאר ללא עונש (פסוקים 25–29).

ניאוף הוא חמור ביותר ומביא את ההשלכות של אלוהים. אדם שנואף אין לו שכל; מי שעושה זאת משמיד את עצמו (משלי ו:32; ראה א' לקורינתים ו'18 ואל העברים יג:4).

אדם שחי בניאוף ללא תשובה נותן עדות לכך שהוא או היא לא באמת למדו להכיר את המשיח. אבל גם ניאוף אינו בלתי נסלח. ניתן לסלוח על כל חטא שנוצרי מבצע כאשר הנוצרי חוזר בתשובה, וכל חטא שביצע כופר יכול להיסלח כאשר אותו אדם בא אל המשיח באמונה. האם אתה לא יודע שעושים לא יירשו את מלכות ה'? אל תלכו שולל: לא חסרי מוסר מינית ולא עובדי אלילים ולא נואפים . . . יירש את מלכות אלוהים. וזה מה שכמה מכם הייתם. אבל רחצתם, התקדשתם, צדקתם בשם האדון ישוע המשיח וברוח אלוהינו (הראשונה לקורינתים ו:9-11). שימו לב שבכנסייה הקורינתית היו נואפים לשעבר, אבל הם נשטפו נקיים מחטאם, קדשו והצדקו.



Top