מה מתכוון התנ'ך כאשר הוא מתייחס לבת ציון?

תשובה

בת ציון מוזכרת מספר פעמים בברית הישנה, ​​בדרך כלל בנבואה ופעם אחת בשירה. ציון התכוון לירושלים ולאחר מכן לישראל כעם האלוהים. בת ציון, אם כן, לא מתייחסת לאדם ספציפי. זוהי מטאפורה לישראל וליחסים האוהבים, הדואגים והסבלניים שיש לאלוהים עם עמו הנבחר.

כייצוג של עם ישראל, בת ציון מתוארת בכמה מצבים שונים:

מלכים ב' יט:21: עם בטוח בגאולת אלוהיו. כאשר אשור איימה על ירושלים, הלך חזקיהו המלך אל ה'. בתגובה, שלח ה' את ישעיהו להרגיע את חזקיהו שירושלים לא תיפול בידי אשור, ואלוהים ראה בעלבון המאיים לבת ציון הבתולה עלבון אישי כלפי עצמו.

ישעיהו א' ח: צריף שננטש לאחר גזר הדין הגיע למשפחה רעה. כאן, ישעיהו משווה את מרד יהודה לגוף חולה בארץ חרבה. בת ציון נותרה כשריד בודד - מחסה חבוי בכרם או צריף בשדה מלפפונים שבקושי חמק מהרס.

ירמיהו ד' 31: אישה בלידה, חסרת אונים מול התוקפים. איתנותו של חזקיהו הייתה נדירה ביהודה - רוב המלכים עודדו מרד באלוהים במקום נאמנות לאלוהים. ירמיהו מזהיר שאם העם לא יסרב מהרע, אלוהים יעניש אותם בחומרה. והאנשים יהיו חסרי אונים נגד זה - חסרי אונים כמו אישה יולדת.

ישעיהו 62:11: עם המצפה לישועה. לאחר עונש הגלות, ה' מבטיח שיקום לישראל. הוא ישמח שוב על עמו הנבחר. ובפסוק יא, הוא מבטיח לבת ציון, הנה, ישועתך באה; הִנֵּה שִׁמְרוֹ עִמּוֹ, וְגַמּוֹ לִפְנוֹ.

מיכה ד' יג: שור מושך את אויביו. בפסוק 10, אלוהים מזהיר שבת ציון תסבול כמו אישה יולדת. אבל בפסוק 13, הוא מבטיח נקמה. האשה החלשה וחסרת הכוח תהפוך לשור עם קרני ברזל ופרסות ברונזה שימחץ את אויביו.

זכריה ט:9 ארץ ממתינה למלכה. נבואה זו מבטיחה שאויבי ישראל יושמדו, אך מדברת גם על פתרון קבוע יותר לבעיית החטא. תשמחי מאד, בת ציון! צריכה לנצח, הו בת ירושלים! הִנֵּה מֶלֶךְ בָּא אֵלֶיךָ; הוא צדיק וניחן בישועה, עניו, ורכוב על חמור, אפילו על סייח, סייח חמור. למרות המרד העקבי של בת ציון נגד אביה, הוא מבטיח לשקם אותה ולהגיש לה מלך גואל בדמותו של ישוע.

בַּת מרמז שאלוהים הוא אב אוהב. הוא מוקיר ואוהב את עמו, גם בזמן שהם דוחים אותו. על ידי שימוש במטאפורה בת ציון, אלוהים הראה כיצד הוא חש כלפי בני ישראל המורדים: מתוסכל, כועס, אבל תמיד עם עין לעתיד כאשר הקשר ישוקם, והוא יוכל לחזור אליהם שוב ולקבל אותם בברכה. זרועות (זכריה ב, י).