תקציר ספר עובדיה

מְחַבֵּר: עובדיהו פסוק 1 מזהה את מחבר ספר עובדיה כנביא עובדיה.



תאריך כתיבה: ספר עובדיה נכתב ככל הנראה בין 848 ל-840 לפנה'ס.



מטרת הכתיבה: עובדיה, הספר הקצר ביותר בברית הישנה, ​​הוא בן 21 פסוקים בלבד. עובדיה הוא נביא אלוהים שמנצל את ההזדמנות הזו כדי לגנות את אדום על חטאים נגד אלוהים וישראל. האדומים הם צאצאיו של עשיו ובני ישראל הם צאצאיו של אחיו התאום, יעקב. ריב בין האחים השפיע על צאצאיהם כבר למעלה מ-1,000 שנים. חלוקה זו גרמה לאדומים לאסור על ישראל לחצות את ארצם במהלך יציאת בני ישראל ממצרים. חטאי הגאווה של אדום דורשים כעת מילת דין חזקה מהאדון.





פסוקי מפתח:



עובדיהו פסוק ד, ''אם תמריא כנשר ותעשה את קןך בין הכוכבים, משם אורידך', נאמר ה'.



עובדיהו פסוק יב, 'אל תסתכל מלמעלה על אחיך ביום רעתו, ואל תשמח על בני יהודה ביום חורבן, ואל תתפאר כל כך ביום צרתם'.



עובדיהו פסוק 15, 'קרוב יום ה' לכל העמים. כמו שעשית, יעשה לך; מעשיך ישובו על ראשך'.

סיכום קצר: המסר של עובדיה הוא סופי וזה בטוח: ממלכת אדום תושמד כליל. אדום הייתה שחצנית, מתמוגגת על צרותיה של ישראל, וכאשר צבאות האויב תוקפים את ישראל ובני ישראל מבקשים עזרה, האדומים מסרבים ובוחרים להילחם נגדם, לא עבורם. אי אפשר להתעלם יותר מחטאי הגאווה האלה. הספר מסתיים בהבטחה להתגשמותה וגאולתה של ציון באחרית הימים כאשר הארץ תוחזר לעם ה' בזמן שהוא ישלוט בהם.

תוצאות מקדימות: פסוק 21 של ספר עובדיה מכיל צל של המשיח והכנסייה שלו. אז יבואו מושיעים אל הר ציון לשפוט את הרי עשו, והמלכות תהיה ליהוה. המושיעים הללו (הנקראים גם מושיעים בכמה גרסאות) הם שליחי המשיח, משרתי המילה, ובמיוחד המטיפים של הבשורה באחרית הימים הללו. הם נקראים 'מושיעים', לא בגלל שהם משיגים את ישועתנו, אלא בגלל שהם מטיפים לישועה באמצעות בשורת המשיח ומראים לנו את הדרך להשיג את הישועה הזו. הם, והדבר המוטף על ידם, הם האמצעים שבאמצעותו נמסרת בשורת הישועה לכל בני האדם. בעוד המשיח הוא המושיע היחיד שרק בא לרכוש ישועה, והוא המחבר שלה, מושיעים ומושיעי הבשורה יהיו יותר ויותר עדויות ככל שסוף העידן מתקרב.

יישום מעשי: אלוהים יתגבר בשמנו אם נישאר נאמנים לו. בניגוד לאדום, עלינו להיות מוכנים לעזור לאחרים בשעת צרה. גאווה היא חטא. אין לנו במה להתגאות מלבד ישוע המשיח ומה שהוא עשה עבורנו.