האם הטבילה הכרחית לישועה?

האם הטבילה הכרחית לישועה? תשובה



האמונה שהטבילה הכרחית לישועה ידועה גם בשם 'התחדשות הטבילה'. הטענה שלנו היא שהטבילה היא צעד חשוב של ציות עבור נוצרי, אך אנו דוחים בתוקף את הטבילה כנדרשת לישועה. אנו מאמינים מאוד שכל נוצרי וטבילה במים. הטבילה ממחישה את ההזדהות של מאמין עם מותו, קבורתו ותחייתו של ישו. הרומים 6:3-4 מצהיר, או האם אינך יודע שכולנו שהוטבלנו למשיח ישוע הוטבלנו למותו? לכן נקברנו עמו באמצעות הטבילה למוות, כדי שכשם שהמשיח קם מן המתים בזכות כבוד האב, נוכל גם אנו לחיות חיים חדשים. פעולת הטבילה במים ממחישה את המוות ואת הקבורה עם המשיח. פעולת היציאה מהמים מציגה את תחייתו של ישו.






דרישת כל דבר בנוסף לאמונה בישוע המשיח לישועה היא ישועה המבוססת על פועלים. להוסיף משהו לבשורה זה לומר שמותו של ישוע על הצלב לא הספיק כדי לרכוש את ישועתנו. לומר שהטבילה הכרחית לישועה פירושו לומר שעלינו להוסיף את המעשים הטובים והציות שלנו למותו של ישוע כדי להספיק לישועה. מותו של ישוע לבדו שילם עבור חטאינו (רומים ה':8; ה-2 לקורינתים ה':21). התשלום של ישוע עבור חטאינו מוקצה לחשבוננו על ידי אמונה בלבד (יוחנן ג':16; מעשי השליחים ט'ז:31; אפסיים ב':8-9). לכן, הטבילה היא צעד חשוב של ציות לאחר הישועה, אך אינה יכולה להיות דרישה לישועה.



כן, יש כמה פסוקים שמציינים לכאורה את הטבילה כדרישה לישועה. עם זאת, מכיוון שהתנ'ך אומר לנו בצורה כה ברורה שהישועה מתקבלת באמונה בלבד (יוחנן ג':16; האפסים ב':8-9; טיטוס ג':5), חייבת להיות פרשנות שונה לפסוקים הללו. הכתוב אינו סותר את הכתוב. בתקופת המקרא, אדם שהמיר את דתו מדת אחת לאחרת הוטבל לעתים קרובות כדי לזהות גיור. הטבילה הייתה האמצעי לפרסום החלטה. אלה שסירבו להיטבל אמרו שהם לא באמת מאמינים. לכן, במוחם של השליחים והתלמידים הראשונים, הרעיון של מאמין לא הוטבל לא נשמע. כאשר אדם טען שהוא מאמין במשיח, ובכל זאת התבייש להכריז על אמונתו בפומבי, זה הצביע על כך שאין לו אמונה אמיתית.





אם הטבילה הכרחית לישועה, מדוע פאולוס היה אומר, אני אסיר תודה על כך שלא הטבלתי אף אחד מכם מלבד קריספוס וגאיוס (לקורינתיים א' 14)? מדוע הוא היה אומר, כי המשיח לא שלח אותי לטבול, אלא להטיף את הבשורה - לא במילות חוכמה אנושית, פן יתרוקן צלב המשיח מכוחו (הראשונה לקורינתים א' 17)? אמנם, בקטע הזה פול טוען נגד הפילוגים שפקדו את הכנסייה הקורינתית. עם זאת, איך יכול היה פאולוס לומר, אני אסיר תודה על כך שלא הטבלתי... או שהמשיח לא שלח אותי להטביל... אם הטבילה הייתה הכרחית לישועה? אם הטבילה הכרחית לישועה, פאולוס היה אומר, פשוטו כמשמעו, אני אסיר תודה על כך שלא נושעת... והרי המשיח לא שלח אותי להושיע... זו תהיה אמירה מגוחכת להפליא של פאולוס. יתר על כן, כאשר פאולוס נותן קווי מתאר מפורט של מה שהוא מחשיב לבשורה (הראשונה לקורינתים 15:1-8), מדוע הוא מתעלם מלהזכיר את הטבילה? אם הטבילה היא דרישה לישועה, איך יכול להיות שבכל הצגת הבשורה חסר אזכור של הטבילה?



האם מעשי השליחים ב':38 מלמדים שהטבילה נחוצה לישועה?

האם מרקוס טז:16 מלמד שהטבילה נחוצה לישועה?

האם פטרוס א' 3:21 מלמד שהטבילה הכרחית לישועה?

האם יוחנן ג':5 מלמד שהטבילה נחוצה לישועה?

האם מעשי השליחים 22:16 מלמדים שהטבילה נחוצה לישועה?

האם הגלטים ג':27 מלמדים שהטבילה נחוצה לישועה?

הטבילה אינה הכרחית לישועה. הטבילה אינה מצילה מחטא אלא ממצפון רע. בפטרוס א' 3:21, פטרוס לימד בבירור שהטבילה אינה אקט טקסי של טיהור פיזי, אלא הבטחת מצפון טוב כלפי אלוהים. הטבילה היא הסמל של מה שכבר התרחש בליבו ובחייו של מי שבטח במשיח כמושיע (רומים ו':3-5; גלטים ג':27; קולוסים ב':12). הטבילה היא צעד חשוב של ציות שכל נוצרי צריך לנקוט. הטבילה לא יכולה להיות דרישה לישועה. כדי להפוך אותו לכזה זו התקפה על הספיקות של מותו ותחייתו של ישוע המשיח.



Top