האם פירושו של ספר בראשית פרק 1 הוא ימי 24 שעות מילוליים?

תשובה



לדעתנו, בחינה של המילה העברית ליום וההקשר שבו היא מופיעה בבראשית תוביל למסקנה שמשמעות היום היא פרק זמן מילולי של 24 שעות.



המילה העברית יום תרגום לאנגלית יכול להיות יותר מדבר אחד. זה יכול להתייחס לפרק הזמן של 24 שעות שלוקח לכדור הארץ להסתובב על צירו (למשל, יש 24 שעות ביממה). זה יכול להתייחס לתקופת אור היום בין עלות השחר לדמדומים (לדוגמה, זה נהיה די חם במהלך היום אבל הוא מתקרר מעט בלילה). וזה יכול להתייחס לפרק זמן לא מוגדר (למשל, בימיו של סבי...). הוא משמש להתייחסות לתקופה של 24 שעות בבראשית ז':11. הוא משמש להתייחסות לתקופת אור היום שבין עלות השחר ועד בין הערביים בבראשית א' 16. והוא משמש להתייחסות לפרק זמן לא מוגדר בבראשית ב, ד. אז מה כן יום מתכוון בבראשית 1:5–2:2 כאשר משתמשים בהם בשילוב עם מספרים סידוריים (כלומר, היום הראשון, היום השני, היום השלישי, היום הרביעי, היום החמישי, היום השישי והיום השביעי)? האם אלו תקופות של 24 שעות או משהו אחר? הָיָה יָכוֹל יום כפי שהוא משמש כאן אומר פרק זמן לא מוגדר?





אנחנו יכולים לקבוע איך יום יש לפרש בבראשית א' 5-2:2 על ידי השוואת הקשר זה לשימוש של המילה במקום אחר בכתובים. המילה העברית יום נעשה שימוש 2,301 פעמים בברית הישנה. מחוץ לבראשית 1, יום פלוס מספר (בשימוש 410 פעמים) מציין כמעט תמיד יום רגיל, כלומר, תקופה של 24 שעות. יש כמה מקרים שבהם יום ומספר אינו מרמז על יום מילולי של 24 שעות. המילים עֶרֶב ו בוקר יחד (38 פעמים) לרוב מצביעים על יום רגיל. הבנייה המדויקת של עֶרֶב , לאחר מכן בוקר , ביחד עם יום נראה רק מחוץ לבראשית א' בפסוק אחד. זהו דניאל ח:26, מה שמרמז בבירור על פרק זמן ארוך.



בסך הכל, ההקשר שבו המילה יום נמצא בשימוש בבראשית 1:5–2:2, המתאר כל יום כערב ובוקר, מרמז שמחבר ספר בראשית התכוון לתקופות של 24 שעות. זה היה הפרשנות המקובלת לימי בראשית א' 5-2:2 במשך רוב ההיסטוריה הנוצרית. במקביל, היו אבות כנסייה מוקדמים, כמו אוגוסטינוס, שציין כי האופי המעורפל של ימי בראשית יכול בהחלט להצביע על פרשנות לא מילולית.



ואז, בשנות ה-1800, התרחש שינוי פרדיגמה בתוך הקהילה המדעית. הדבר הונע בעיקר על ידי עוינות לדת ומאמץ לפרש מחדש תצפיות בדרכים מנוגדות לתנ'ך. זה גרם לקרע בקהילה המדעית. צד אחד טען שרק אתאיזם, כמו גם רעיונות ספציפיים כמו אדמה ישנה ואבולוציה נטורליסטית, מתאימים למדע. הצד השני, בתגובה, ניסה להוקיע את האתאיזם וכל פירוש אפשרי של כדור הארץ.



האמת היא שגם פרשנויות של אדמה צעירה וגם של אדמה ישנה מסתמכות על הנחות מסוימות. מאמינים כנים מתווכחים על המשמעות של יום בחשבון היצירה כי אפשר לעשות תיק משני הצדדים. זה לא מפחית מהחשיבות של מה שבראשית מלמד, ללא קשר לשאלה אם אדם מקבל את הבריאתנות של כדור הארץ הצעיר או לא.

לדוגמה, לפי שמות כ':9-11, אלוהים השתמש בששת ימי הבריאה של ספר בראשית כמודל לשבוע העבודה של האדם: עבודה שישה ימים, מנוחה אחד. ככל הנראה, הוא חשב עלינו עוד לפני שברא אותנו (ביום השישי) ורצה לספק לנו דוגמה. אין ספק שאלוהים יכול היה להשתמש בשישה ימים נפרדים של 24 שעות. והוא יכול היה ליצור הכל תוך שימוש בתהליך של פרקי זמן ארוכים. השקפתנו, בהתבסס על הפרשנות שלנו למקרא, היא ששישה ימים מילוליים הם הפרשנות הסבירה ביותר של סיפור בראשית.