האם באמת קורים ניסים אוכריסטיים?

תשובה



לעתים קרובות מצביעים הרומאים קתולים על ניסים אוכריסטיים כביכול כעדות לנוכחות האמיתית ו/או ההשתנות בסעודת האדון. רוב הניסים האאוכריסטיים הנטענים כללו שאחד היסודות או שניהם הופכים באורח פלא לדם מילולי או לבשר אדם ממש. כמה מהאירועים הנחשבים הם כדלקמן:



סיינה, איטליה - 17 באוגוסט 1730: מארחים מקודשים נשארו השתמרו בצורה מושלמת במשך יותר מ-250 שנה. ניסויים מדעיים קפדניים לא הצליחו להסביר את התופעה הזו.





אמסטרדם, הולנד - 1345: סעודת האדון שנזרקה לאש בן לילה באורח פלא נפגעת באורח נס.



בלנו, צרפת - 31 במרץ 1331: הסעודת נופלת מפיה של אישה על בד מסילת מזבח. הכומר מנסה לשחזר את המארח, אבל כל מה שנותר הוא כתם דם גדול באותו גודל וממדים כמו הרקיק.



בולסנה-אורבייטה, איטליה - לא צוין תאריך: לכומר יש קשיים להאמין בנוכחות האמיתית, ודם מתחיל לחלחל מהמארח עם הקידוש. בגלל הנס הזה, האפיפיור אורבן הרביעי הזמין את החג של קורפוס קריסטי, שנחגג עד היום.



הכנסייה הקתולית הקתולית חיברה ניסים רבים למה שהם מכנים את הנוכחות (הגוף האמיתי של ישוע המשיח) במארח (חתיכת הלחם שנלקחה כקודש). הוראה זו, הנקראת טרנסובסטנציה, היא לחלוטין לא תנ'כית, למרות שהפניות כתבי הקודש מיושמות - מפורשות בצורה שגויה ומחוץ מהקשרה - כדי לתמוך בה.

קודם כל, יש צורך להפריך כל תורת שקר (כולל ניסים אוכריסטיים) על ידי שקלולם מול מה שיש לתנ'ך לומר. עמדתו של ישוע יושבת כעת על יד ימין של האב שבשמיים, על פי הקולוסים ג':1. לאף כומר, כומר או כל אחד אחר אין את הכוח לקרוא למלך מלכי המלכים לרדת מתפקידו הרם, במיוחד כדי להיכנס לתוך חתיכת לחם שאחר כך תיאכל. לא לכך התכוון ישוע כאשר קבע שהוא לחם החיים, כפי שכתוב ביוחנן ו':51: אני הלחם החי שירד מהשמים. אם מישהו יאכל מהלחם הזה, הוא יחיה לנצח. הלחם הזה הוא בשרי, אשר אתן לחיי העולם'. הוא לא התכוון שאנחנו ממש אוכלים את בשרו, כפי שמלמדת הדוגמה הקתולית. במקום זאת, ישוע מתייחס לחיים רוחניים שזמינים רק בו. אנחנו לא אוכלים את בשרו המילולי יותר מאשר אנו אוכלים ממש את דבר אלוהים. כאשר ישוע אמר לשטן, כתוב: 'האדם אינו חי על לחם לבדו, אלא על כל מילה שיוצאת מפי אלוהים'' (מתי ד':4), ברור שהוא התכוון לחיים הרוחניים התלויים ברוחניות. מזון שהוא דבר אלוהים, בדיוק כפי שהחיים הגשמיים תלויים במזון פיזי.

כמו כן, לאף אחד אין סמכות להפוך יין לדם, הוראה נוספת של הכנסייה הקתולית שאינה מצויה בכתובים, אם כי, שוב, הם מנסים ליישם את דברי מרקוס 14:24 כדי לתמוך באמונתם: 'זהו דם הברית שלי אשר נשפך לרבים, אמר להם. בעזרת השכל הישר, איזה רווח רוחני אפשרי יכול להיות מהאכילה הפיזית של האדם של ישוע המשיח? הוא אדון; הוא אלוהים של כל הבריאה, למה לכל הרוחות שהוא יסכים להפוך לרקיק, או חתיכת מצות? חוץ מזה, כשהוא קם לתחייה, הוא היה בגופו המהולל. איך גוף מהולל/נצחי/נצחי יכול להפוך לחתיכת לחם? מה שישוע אמר הוא שבלעדיו, אי אפשר לקיים חיים במובן נצחי, כי בלי ישוע, אדם אבוד והם לא עומדים בפני חיים, אלא מוות רוחני, מה שאומר שהנצח שלו יעבור הרחק מהעולם. נוכחות אלוהים, בגיהנום.

כל הניסים האאוכריסטיים לעיל, ועוד רבים, רבים אחרים, אינם קשורים כלל לגאולה או להפצת הבשורה. כאשר אנו מעריכים כל אחד ונותנים לאור הכתובים לזרוח עליו, מתברר שאף אחד מהם אינו מועיל לגופו של ישו, אלא הוא תחבולות בהשראה דמונית כדי לבלבל ולפתות אנשים להאמין במשהו שהוא שקרי, או הם פשוט סיפורים לא נכונים בעליל, שהומצאו על ידי אלה ששמים אבני נגף בדרכם של אלה שאולי מחפשים אחר האל האמיתי של התנ'ך.

זה ששמו של ישוע המשיח מוקרא, לא אומר שהאדם או האנשים הסוגדים לו מתמקדים בישוע האמיתי, וזה גם לא אומר שהם בכלל מכירים אותו. ישו לא מוריד מהשמים כדי להיכנס ללחם, כפי שטוענת הכנסייה הקתולית. לרעיון כזה אין בסיס בכתבי הקודש ולמעשה, הוא סותר באופן מוחלט. יש עוד הרבה דוקטרינות ודוגמות מפוקפקות, תורות ומסורות, טקסים וטקסים בתוך הכנסייה הקתולית הרומית, אשר ניסים אוכריסטיים הם אחד מהם.