האם ישוע התכוון שעלינו ממש לעקור את עינינו במתי ה':29-30?

תשובה



בדרשת ההר, ישוע אומר משהו שבוודאי משך את תשומת ליבם של שומעיו: אם עינך הימנית גורמת לך למעוד, נקרו אותה והשליכו אותה. עדיף לך לאבד חלק אחד בגופך מאשר שכל גופך ייזרק לגיהנום. וְאִם יְמִינְךָ מְכַשֶּׁדֶת אֶתְכֶם, קְצוּהָה וְהַשְׁלִיךְ אוֹתָהּ. עדיף לך לאבד חלק אחד בגופך מאשר שכל גופך ייכנס לגיהנום (מתי ה':29–30). ישוע חוזר על האזהרה במתי י'ח:8–9, אלא ששם הוא מוסיף את הצורך לוותר ברגל וגם ביד ובעין.



תמונות המילים הגרפיות של מתי 5 ו-18 עדיין מושכות את תשומת הלב כיום, והן מעלות את השאלה עד כמה עלינו לקחת את פקודותיו של ישוע בקטעים אלה באופן מילולי. האם ישוע באמת מתכוון לומר שעלינו לעקור את עינינו או לנתק יד אם אנו נוטים לחטוא? אולי זה מנחם לדעת שהוראותיו של ישוע בפסוקים המסוימים האלה לא אמורות להילקח מילולית. איננו צריכים להשחית את גופנו כעונש על חטאנו. במקום זאת, ישוע מתכוון שעלינו להיות מוכנים להקריב קורבנות יוצאי דופן אם ברצוננו ללכת בעקבותיו (ראה מתי טז:24).





ישוע הזהיר זה עתה את הקהל שלו מפני שימוש בעיניים שלהם למטרות תאווה (מתי ה':28), אז התרופה שנקבעה לו לתאוות - לעקור עין - הגיונית, בצורה קיצונית. אבל האופי הרדיקלי של הצהרתו הוא שהופך אותה לבלתי נשכחת כל כך.



כאשר ישוע מייעץ לנו לעקור עין חוטאת או לחתוך יד סוררת, הוא משתמש בצורת דיבור המכונה היפרבול. היפרבולה היא הגזמה ברורה או הגזמה מכוונת. דוגמאות להיפרבולות בדיבור מודרני יכללו אמירות כמו שקית המצרכים הזו שוקל טון, חיכיתי לנצח, וכולם יודעים את זה. השליח פאולוס משתמש בשפה היפרבולית בגלטים ד':15. היפרבולות, כמו דמויות דיבור אחרות, לא אמורה להילקח מילולית.



מטרתו של ישוע באומרו, באופן היפרבולי, שחוטאים צריכים לעקור את עיניהם או לחתוך את ידיהם היא להגביר בתודעת שומעיו את הטבע הנתעב של החטא. חטא הוא כל פעולה או מחשבה שמנוגדות לאופיו של אלוהים. התוצאה של החטא היא מוות, שממנו ישוע רוצה לשמור עלינו (ראה עברים ב':9). ישוע מזהיר מפני גיהנום כי הוא לא רוצה שאנשים ילכו לשם (מתי ה':29–30).



החטא לוקח אנשים לגיהנום (ראה התגלות 21:8), וזה הופך את החטא למשהו שיש להימנע ממנו בכל מחיר. ישוע אומר שכל מה שגורם לך לחטוא, נקוט באמצעים דרסטיים כדי להוציא את הדבר הזה מחייך. עדיף לך להיכנס לחיים פגום או נכה מאשר שתי ידיים או שתי רגליים ולהיזרק לאש נצחית. . . . עדיף לך להיכנס לחיים בעין אחת מאשר שתי עיניים ולהיזרק לאש הגיהינום (מתי י'ח:8-9). שום דבר שווה להתגעגע לגן עדן. שום דבר שווה ללכת לגיהנום בשבילו. שום דבר.

אלוהים לוקח את החטא ברצינות - מספיק ברצינות כדי להקריב את בנו יחידו כדי להרוס אותו. עלינו לקחת את החטא ברצינות גם כן. חוסר תשובה הוא פשע שדינו מוות נצחי. עדיף להתכחש לבשרנו - לעקור עין או לכרות יד, כביכול - מאשר להסתכן בחטאת לאלוהים. אלוהים דורש קדושה (1 פטרוס א':15), אך אנו נוטים באופן טבעי לפנק את עצמנו ולהתנצל על חטאנו. זו הסיבה שאנו זקוקים להפרזה המזעזעת והרדיקלית של ישוע כדי להעיר אותנו מהשאננות הרוחנית שלנו.